איך לקנות את הנעל של סינדרלה באינטרנט?
אבישג קופלמן
 
אבישג קופלמן, בעלת המותג “מכופתרות” הגיעה לסטודיו 6B להרצאה בחודש ספטמבר 2013 בה חלקה עם הקהל את סיפור ההצלחה שלה וגם כמה סודות על איך בעצם ‘עושים את זה’.
 
המסר של קופלמן בהרצאה זו – אפשר לעשות את זה, אפילו די בקלות. העניין מורכב, אך מורכב מהמון דברים פשוטים. זה לעשות הרבה דברים קטנים במחשב עם מחשבה ובאיזשהו שלב זה מניב תוצאות.
 
אבישג מספרת שהתקבלה ללימודי טקסטיל בשנקר ותוך כדי הלימודים רצתה לעבוד, אך לא הצליחה והחלה לעשות דברים קטנים.
לאט לאט החלה לצלם את מה שעשתה והעלתה אותם לאינטרנט אך שום דבר לא קרה. ואף יותר מכך – אבישג העלתה את הדברים לאתר תפוז וקיבלה פידבק מאוד שלילי. בזמנו צילמה את עבודותיה בפלאפון ובדיעבד מבינה שזה לא היה אטרקטיבי עבור אנשים.
לכן, החלה קופלמן להיכנס לאתרים וחנויות שהיא באופן אישי אוהבת ומשם הצליחה לעצב בנוסף למוצרים  – קונספט.
אנשים באינטרנט אינם קונים מוצר אלא קונספט, תמונה. הם לא רואים את המוצר. תרבות הצריכה באינטרנט היא מאוד מדויקת.
 
הסינים מעצבים היום מוצרים קטנים בצורה הטובה ביותר, אך הם לא יודעים להגיש את עצמם על מגש של זהב – זה משהו שכמעצבים אנחנו יכולים לעשות. קונספט זה מה שמייחסים לעסק שלוקח את עצמו ברצינות. בדומה לחנות כך גם באינטרנט. קונספט באינטרנט בא לידי ביטוי בתמונות טובות שמעבירות מסר. למשל, היא מספרת,  שכאשר פתחה את החנות שלה באינטרנט, הלכה עפ”י הקונספט שהתווה את שם החנות – little white dresser – כל מה שרצית שיהיה לך בשידה בחדר הקטן בבית. בצורה זו קראה לכל הקטגוריות “מגרה בשידה”, “מעל השידה” וכו’.
 
אנשים מחפשים באינטרנט הם אנשים שמחפשים לקנות.
סוג האנשים שיקנו באינטרנט:
1.       אנשים כותבים בגוגל מה שהם רוצים ספציפית ולכן מחפשים את המוצר הזה.
2.       אנשים שמסתכלים וסתם במקרה מצאו ולוקחים צ’אנס וקונים.
 
אפיון קהל קונים:
ברגע שיודעים שהקהל קונה איזשהו מוצר הרבה יותר קל לאפיין אותו. כאשר האדם כותב למשל “שרשרת עגילי פנינה” יש לנו בראש אימג’ של מה שאנחנו רוצים באופן כללי. רוב האנשים אשר כותבים “שמלה פרחונית” ויש להם תמונה בראש – של הצבע, הגיזרה  וכו’.
לכן, אם תהיה לנו תמונה איכותית, יש לנו סיכוי.
 
אנשים שקונים באתרים של מעצבים, אתרים שאינם גדולים, סביר להניח שהם אנשים שכבר קנו בעבר, שרגילים לצורה מסוימת של ויזואליה ולא ניתן להתעלם מזה. הם יודעים איך נראה דף מוצר, שיש הגדרה של זום לתמונה, מצפים שהמדיניות תהיה כתובה במקומות בולטים באתר ולא חבויה.
 
אנו צריכים לדעת שכאשר אנו פונים לצרכנים האינטרנטיים אנו מתחרים מול חברות רציניות בכל העולם – בלחיצת כפתור הלקוח עובר למקום אחר (לעיתים אפילו לא יודע שעבר לאתר אחר). צריך להיות אטרקטיביים גם בתמונה וגם במחיר (בלחיצת כפתור רואה מוצר דומה בחצי מחיר – צריך להיות מודעים לכך).
 
רוב האנשים עובדים מאוד קשה, רוב היום הם לא בבית. רוב היום הם מול המחשב, אפילו בפקקים. לאנשים אין הרבה זמן להסתובב בקניון, בדיזינגוף, ולכן המון אנשים קונים באינטרנט – זה נהייה חלק מהתרבות שלנו והופך יותר ויותר מוטמע.
 
אתר עדיקה Adika:
מי שרוצה למכור באינטרנט חייב להכיר את האתר הזה. הם זיהו את הקהל שלהם מצוין – בנות מגיל 16 עד אחרי הצבא. על כן, כאשר הם עושים מהלך שיווקי הוא רלוונטי. אבישג מציינת שאנשים שקונים באינטרנט הם אנשים אינטליגנטיים אשר מצפים מאיתנו להיות הכי עדכניים שניתן, ולסקרן אותם.
מי שמתקשה למצוא את קהל היעד שלו יהיה לו הרבה יותר קשה לשווק לו כראוי.
 
כיצד לגרום לאדם שנכנס לאתר שלנו ואהב מה שהוא ראה להרגיש תחושת בטחון?
אבישג גילתה שאנשים קונים באינטרנט המון מתנות, אולי אפילו כמה מאותו הדבר. צריך להבין איזה סוג של מתנות אנשים קונים ומהו הסכום ההגיוני כלפי המתנה עצמה.
דוגמה:
אבישג מציינת שכאשר פתחה את המוצר “מכופתרות” היה לה מוצר מאוד חזק – שני כפתורים יחד כעגיל. היא מספרת שרצתה שיקנו מוצרים אחרים ולכן החלה לבחון מי קנה את המוצר. הסתבר שכל האנשים שקנו את העגילים הללו שעלותם 50 ₪, בעצם בדקו אותה.
תוך חודש הם קנו מוצר ב-200 ש”ח ותוך חצי שנה קנו ב-700 ש”ח. כלומר, בהתחלה מאוד אהבו מוצרים רבים, אבל לא היו בטוחים ולכן כדי לממש את החוויה לקחו את המוצר הכי זול באתר.
על כן, שינתה את זה שכל אדם שקונה עגיל כפתור מקבל מתנה ארוזה, נשלח בדואר הכי מהיר ומקבל טלפון אישי ממנה של וידוא שאכן הגיע. זהו טיפ חשוב – מי שיכול לייצר מוצר שעבורנו הוא כלום עבודה ומבחינת הלקוח זה משהו קטן שהוא חייב לצאת איתו מהחנות, מתנה קטנה שיוצאים ממנה בלי חור בכיס. זה יכול להיות הדבר הכי פשוט, אך זה לא זול ברעיון אלא עם כל המסביב כדי שהלקוח יהיה שלנו עד היום שנאכזב אותו או שלא נהיה רלוונטיים כלפיו יותר.
 
מה מייצר הכנסה לבתי עסק?
כ-10% מהאנשים מגיעים לחנות בטעות. עם זאת, ו-60% מגיעים מפה לאוזן. אבישג אומרת ש”מפה לאוזן” של היום הוא wall to wall. לא ניתן שבעל עסק יסתכן לתת יחס לא טוב כלפי לקוח כי כל אדם יכול לכתוב פידבק שלילי.
דוגמה:
מקרה של מעצבת שלא הסכימה לקבל מוצר שנהרס בחזרה כי לא הייתה קבלה – הלקוחה כתבה על כך בבלוג שלה וזה יצא מכלל פרופורציה. אבישג מציינת שאם היה קורה לה אותו מקרה, כנראה היה הורס לה את העסק. עצם זה שזה קיבל פופולריות, שזה הופיע בעמוד הראשון כאשר מחפשים את השם של המעצבת – הפידבק השלילי הזה יכול להרוס מעצב. אבישג מציינת שאסור שיהיה מצב שכבעלי עסק שאנו אומרים ללקוח לא. חייבים להיות בעמדה מעבר לכך ש”הלקוח תמיד צודק”. למשל, לחשב ולגלם זאת במחיר קודם לכן.
 
האם אנחנו רוצים שגוגל יסרוק אותנו? כן!
התפקיד של גוגל הוא לתווך בין אנשים שמחפשים לבין דפי תוכן. דף התוכן לאו דווקא טקסט אלא תמונות, מוצרים וכו’. בשביל שגוגל יזהה את האתר שלנו, אנחנו צריכים לייצר מצב שגוגל מזהה שיש התרחשות בדף התוכן שלנו – כלומר, לייצר מצב שהרבה אנשים ממקורות שונים נכנסים לאתר שלנו. במילים אחרות, כל פעם שמישהו נכנס לאתר שלנו הוא עושה לנו שירות. ההקבלה היא שיש אדם שנותן פלייר לאנשים. ברגע שגוגל סרק אותנו – אנחנו בגוגל.
ככל שיהיו יותר אנשים >> גוגל סורק אותנו יותר >> לגוגל יהיה יותר קל להנגיש אותנו לאנשים.
 
דוגמה מצוינת לכך היא אנשים שמחזיקים תוכן. אנשים שכותבים בלוגים בצורה חכמה הם שוזרים בתוך הבלוג כותרות חיפוש שהקהל מחפש. למשל, מעצבת בגדים שכותבת בלוג וכותבת על שמלות ערב שעשתה וכתוב כותרות של “שמלות ערב”, לאחר שגוגל סורק אותה יהיה הרבה יותר קל לגוגל להנגיש אותה לאנשים שמחפשים.
לדוגמה, בחיפוש “כרטיס טיסה לפאריז” הדבר הראשון שעולה הוא דף של איסתא. הדף עצמו בנוי מצוין. דף אינטרנט אמור להיות בנוי באותה צורה. גוגל סורק אתר בהיררכיה של מלמעלה עד למטה (יותר למעלה = יותר חשוב). הטקסט הראשון שפעיל (כלומר שניתן לסמן, שאינו קטגוריה). בכותרת כתוב “טיסות זולות לפאריז” כי הרי מי שמחפש מחפש זול, כאשר מסתכלים רואים שבעצם כתוב בכל נקודה את המילה “פאריז” עם חזרה רבה מאוד. כלומר, מי שבנה את דף התוכן ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא הציף את הדף שלו ב”טיסות לפאריז” והוא מקום ראשון בגוגל בלי לשלם שקל.
 
דוגמה נוספת, בכתיבת “עגילי פנינה”, האתר שמופיע ראשון, אפילו לפני מרמלדה, היא כותבת הרבה מאוד פעמים “עגילי פנינה” ואף הכותרת כזו. הכותרת לא צריכה להיות קומנוקטיבית עם הגולש אלא להנגיש אותנו ללקוח. זה צריך להיות מדויק. למשל, לכתוב “שמלת אמלי” אינו טוב. לכותרת יש תפקיד אחד – לגרום לאנשים להגיע אלינו.
בכתיבת הכותרת, המילים הראשונות בכותרת הם אף יותר רלוונטיים. כך גם תיאור המוצר צריך להיות לפני מקור ההשראה כי אנשים לא מחפשים אותנו לפי ההרשאה שלנו.
 
מה שמשחק הכי הרבה זו התמונה ולאחר מכן המחיר.
 
צריך לזכור שאנחנו אף פעם לא לבד, באותו דף למשל ב-etsy יש עוד 50 מתחרים. אנחנו צריכים להיות אטרקטיביים גם בתמונה וגם במחיר.
 
כל אתר שמכבד את עצמו בנוי על מנוע החיפוש של גוגל.
כדי שהמוצר שלנו יגיע לעמוד הראשון צריך רק תמונות טובות. כאשר אתר נותן לנו במה למכור, הם מצפים שהמוצרים ימכרו, כלומר יתאימו לכל כיס. לכן חייב להיות מגוון, יוניסקס, דברים שפונים להרבה אנשים. לא יכולים להיות רק שני מוצרים בהרבה וריאציות (5 שמלות, 10 תיקים, סבון וכו’). כשמסתכלים על העמוד הראשון למשל של etsy רואים שכל העמוד מלא במוצרים שונים לחלוטין עבור קהל שונה לחלוטין (היות וזה לא חנות אלא פטפורמה של חנויות רבות).
צריך לשים לב לסגנון הצילום למשל, ולהתאים על פי זה (שלא יהיה רועש אם הרעיון הוא נקי וכו’).
 
לא יכול להיות מצב שאנו עושים החלטה סתם, היא חייבת להיות מגובה בסיבה (לרוב בעלת רקע או צפי כלכלי). למשל, etsy יוצאים בחודשים הקרובים עם יכולת להנגיש מוצרים ספציפית ללקוח (עקב שותפות עם גוגל) ובצורה הזו הם הכי רלוונטיים עבורי, חוויית משתמש אולטימטיבית.
 
ישנם מספר מדדים שמנועי חיפוש עובדים דרכם:
  • כותרות וטקסטים – ככל שיהיו לנו יותר לינקים באינטרנט ברחבי הרשת, יותר אנשים יכנסו אלינו ממקורות שונים, מה שיגרום לגוגל להיות מודעים אלינו. (מפייסבוק, מבלוגים, מתפוז, חתימה במייל וכו’).
  • להיות פעילים באינטרנט.
  • תמונות טובות – אם התמונות לא טובות, לא ניכנס לאוצר.
 
כאשר נכנסים לאתר, ניתן לראות כמה צפו במוצר וכמה אהבו אותו – ניתן לחשב כמה צפו ולחלק בכמה אהבו – זהו יחס אשר מציג את העניין של האנשים.
 
לסיכום, מידת החשיבות של הטקסטים זהה לתמונות. לדעת אם התמונה טובה זה לראות שהיא עושה שירות טוב לחנות (אם היא לא עושה שירות, לא עובדת עבורנו, לא עושה לנו לינקים – אז צריך לשנות תמונה).
 
החשיבה שאם פתחנו חנות במרמלדה זה מספיק – אינה נכונה. אנחנו צריכים להביא את האנשים לשם (דרך ניוזלטר, פייסבוק וכו’).
 
רשתות חברתיות:
אנשים כל הזמן משוטטים באינטרנט, זהו דור שמבין גדג’טים, אינסטגרם וכו’.
איך זה עובד באינסטגרם? אבישג לא בטוחה, אבל בגדול מצלמים את מה שרלוונטי ואומרים שזה מיועד למכירה. אבישג אומרת שהתיוגים הם דברים שכולם מחפשים – בצורה הכי בנאלית.
הרעיון מאחורי תיוגים, שאנשים שונים שמצלמים תמונות שונות בעלי אותם התיוגים (למשל שמלה בשם white dress). על כן, כאשר מתייגים ללכת על מילות החיפוש הכי בנאליות ולהכניס את שם המותג כי אנחנו לא יודעים באיזה שלב יחפשו אותנו. למשל, vintage dress by avishag זה לא רלוונטי אלא vintage dress.
הכי טוב להראות לאנשים שונים את התמונות של המוצרים ולשאול אותם מה הם רואים – בכך נדע מה צריך להופיע בכותרת.
עוד דרך היא לחפש, למשל ב-etsy את המילה necklace ורואים את החיפושים שעולים – אלו החיפושים שהכי מחפשים ולכן צריך להתאים את השם של המוצר עפ”י זה. למשל אם זו שרשרת ארוכה – long gold necklace.
 אנשים צמאים לפן האישי, לעולם שמחוץ לאינטרנט וזה משהו שחברות גדולות לא יכולות לעשות.
 
Adika:
מעצבת אשר מוכרת בחנות באינטרנט שלה עד 300 ₪. החנות התחילה לפני שנתיים, והיא מאוד מצליחה היות והיא רלוונטית לקהל בהרבה מובנים. אבישג מציינת שהפריט שהם מוכרים לא טוב כל מה שסביבו מדהים. אפילו ברמה הכי אישית של לענות בזמן אמת באינסטגרם ללקוחות ממקום אישי (אייקונים, תשובות מהירות וענייניות וכו’).
 
פינטרס:
רשת חברתית שבנויה רק על תמונות ועל בורדינג. אם התמונה טובה זה יגיע ל-etsy. אם התמונות מצויינות, מגיעים לפינטרס, וככה מקבלים “פינים” ויראו את זה בכל העולם. התמונות האלו צריכות להפיץ את הבשורה. חייבים להיות עדכניים לחלוטין. גם אם הולכים ליחסי ציבור והם לא עובדים בדיגיטל אין לזה שום משמעות.
 
המוצר שלנו הוא כרטיס הביקור הכי טוב.
 
אבישג מציינת שמעבר ללקחת הלוואות, מעבר למשפחה תומכת כספית, יש צוות שלחלוטין נותן לה מה שהיא רוצה: צלמת, מעצבת גרפית ומתכנת. הרעיון מאחורי זה שהיא מכבדת את המקצועיות שלהם והם את שלה – כדי שהם יראו את האתר לכולם.
כיום אבישג אפילו חושבת על אקזיט.