הדפס
טכניקה הכרוכה בשכפול התמונה בחומרים ובאופני עיבוד שונים. 3 קב’ עיקריות של הדפס:
בלט – החלקים הבולטים, המוגבהים, העתידים להיצבע בצבע ישאירו את רישומם על נייר ההדפסה, כלומר ידפיסו את המתווה. למשל הדפסי עץ, לינוליאום , קולוגרף.o
שקע -החלקים השקועים, הנוצרים מחריטה, חריצה, גילוף ואו צריבה מקבלים לתוכם את הצבע ,המדפיס את המתווה על הנייר כשהלוח מועבר במכבש,למשל, תחריט, אקוואטינטה, תצריב.
שטח– ה”גלופה” מתקבלת על ידי ניצול של דחייה כימית של חומרים, למשל שמן ומים על גבי לוח גיר או מתכת בטכניקה הנקראת ליטוגרפיה (הדפס אבן), או בדרך של הסתרה, כיסוי וגילוי חלקי של שטחי המתווה בטכניקה הנקראת הדפס רשת.
הווארד, אבנעזר סר
Howard, Ebenezer Sir 1850 – 1928
מתכנן ערים אנגלי, פילוסוף בספרו “ערי הגנים של המחר” שפורסם ב-1902 מציע הווארד נוסחה של עיר גנים בתכנית מרכזנית. במרכז מבני המגורים ובהיקף שטחים ירוקים פתוחים. עיר הגנים תהיה עצמאית ובלתי תלויה בערים הגדולות ותייצר אלטרנטיבה להגירה המוגברת שהייתה באותן שנים לערים הגדולות בעקבות המהפכה התעשייתית. עיר הגנים תציע צפיפות נמוכה ואיכות חיים גבוהה, בניגוד לתנאי החיים הקשים בתוך הערים. ב – 1927 קיבל הווארד מעמד אצולה – סר כאות הוקרה על מפעל חיים כמתכנן ערים ומתקן חברתי.
הוליין, הנס
Hollein, Hans 1934
אדריכל, מעצב, אמן, אוסטרי נחשב למבשר הזרם הפוסט מודרני באדריכלות ובעיצוב ביחד עם רוברט ונטורי וצ’רלס ג’נקס. בשנת 1985 זכה הוליין בפרס “פריצקר” לאדריכלות כאשר הוליין מתאר את עבודתו הוא מדבר על דיאלקטיקה בין שני תהליכים של עיצובומיזוג במימד פיסולי בחלל כחלק מהותי ביצירת אדריכלות.
הומניזם
אנושיות תנועה אינטלקטואלית חילונית באירופה החל מתקופת הרנסאנס. ראתה בטיפוח רוח האדם ותרבותו את העיקר, וביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית (בעיקר הנוצרית). במרכז: תכונותיו של האדם (הפיזיות והרוחניות) והערכים שמנחים את פעולותיו ומחשבותיו. לכל בני האדם מצפון המאפשר להם להבחין בין טוב לרע. חיי האדם מתרכזים בעולם הזה, ביחסים בינו לבין בני אדם אחרים וביחסים בינו לבין הטבע, והוא חייב דין וחשבון רק למצפונו ולאנשים הסובבים אותו.
הטרוגני
שונה, לא אחיד. מורכב מחלקים שאינם שווים או דומים זה לזה. ההיפך מהומוגני
היבריס
יהירות האדם מול האלים בטרגדיה היוונית.
היי לייט
החזר אור על רדיוס
היסטוריציזם
השקפה על פיה התפתחויות היסטוריות נובעות זו מזו באופן אורגני, לעתים נלווית להשקפה זו גם הטענה כי ההתפתחויות ההיסטוריות מתפתחות בכיוון מוגדר מסוים או מכוחו של עקרון מנחה מסוים. ע”פ הגל כדי להבין את הפרט, יש להתעלם ממנו ולהתייחס רק לחברה שבתוכה הוא חי, שעיצבה אותו להיות מה שהוא . הביקורת על ההיסטוריציזם מתנגדת לגישה על פיה התפתחויות ומגמות היסטוריות יכולות להתקיים במנותק ו/או במנוגד לשאיפות ופעולות הפרטים בחברה. כלומר שינוי בתנאים החיצוניים אינו מוביל לשינוי בשאיפות הבסיסיות של האדם.