ה’

טכניקה הכרוכה בשכפול התמונה בחומרים ובאופני עיבוד שונים. 3 קב’ עיקריות של הדפס: 

בלט – החלקים הבולטים, המוגבהים, העתידים להיצבע בצבע ישאירו את רישומם על נייר ההדפסה, כלומר ידפיסו את המתווה. למשל הדפסי עץ, לינוליאום , קולוגרף.o

שקע -החלקים השקועים, הנוצרים מחריטה, חריצה, גילוף ואו צריבה מקבלים לתוכם את הצבע ,המדפיס את המתווה על הנייר כשהלוח מועבר במכבש,למשל, תחריט, אקוואטינטה, תצריב.

שטח– ה”גלופה” מתקבלת על ידי ניצול של דחייה כימית של חומרים, למשל שמן ומים על גבי לוח גיר או מתכת בטכניקה הנקראת ליטוגרפיה (הדפס אבן), או בדרך של הסתרה, כיסוי וגילוי חלקי של שטחי המתווה בטכניקה הנקראת הדפס רשת.

אנושיות תנועה אינטלקטואלית חילונית באירופה החל מתקופת הרנסאנס. ראתה בטיפוח רוח האדם ותרבותו את העיקר, וביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית (בעיקר הנוצרית). במרכז: תכונותיו של האדם (הפיזיות והרוחניות) והערכים שמנחים את פעולותיו ומחשבותיו. לכל בני האדם מצפון המאפשר להם להבחין בין טוב לרע. חיי האדם מתרכזים בעולם הזה, ביחסים בינו לבין בני אדם אחרים וביחסים בינו לבין הטבע, והוא חייב דין וחשבון רק למצפונו ולאנשים הסובבים אותו.

שונה, לא אחיד. מורכב מחלקים שאינם שווים או דומים זה לזה. ההיפך מהומוגני

השקפה על פיה התפתחויות היסטוריות נובעות זו מזו באופן אורגני, לעתים נלווית להשקפה זו גם הטענה כי ההתפתחויות ההיסטוריות מתפתחות בכיוון מוגדר מסוים או מכוחו של עקרון מנחה מסוים. ע”פ הגל כדי להבין את הפרט, יש להתעלם ממנו ולהתייחס רק לחברה שבתוכה הוא חי, שעיצבה אותו להיות מה שהוא . הביקורת על ההיסטוריציזם מתנגדת לגישה על פיה התפתחויות ומגמות היסטוריות יכולות להתקיים במנותק ו/או במנוגד לשאיפות ופעולות הפרטים בחברה. כלומר שינוי בתנאים החיצוניים אינו מוביל לשינוי בשאיפות הבסיסיות של האדם.