על בחירת המקצוע שמתאים לכם

על בטחון מול כישרון

על תכנון נכון של לוחות הזמנים

על תכנון סדר עדיפויות: עבודה, מכינה, פסיכומטרי, חו”ל

על שלבי הסינון של האקדמיה: בחינה פסיכוטכנית, בחינות בעיצוב, תיק עבודות, ראיונות קבלה

על רמת הציור והרישום הנדרשת.

  

 יש להפריד בין מצב בו קיימת התלבטות בין לימודי עיצוב ללימודים אחרים ובין מצב בו אתם מתלבטים בין דיסיפלינות שונות בתוך עולם העיצוב. קודם כל תמחקו מהלקסיקון שלכם את הסיסמא: ‘אני לא מוכשר ללמוד עיצוב’  – אין דבר כזה לא מוכשר.  בניגוד לדעה הרווחת לפיה יש להיוולד עם כישורים מסויימים כדי לעסוק בעיצוב, מנסיוני השכלתי להבין שיש ערכים הרבה יותר חשובים מגנטיקה המפתחים התאמה לעולם זה כגון: אינטיליגנציה, מוטיבציה, משיכה לעיצוב, ביטחון ועוד.

מכאן והלאה מדובר על כלים שניתן לרכוש – רק בגלל שלא שלחו אותם לחוג ציור בגיל שמונה או שלא עשיתם בגרות של 11 יחידות באומנות אין זה אומר שלא תהיו אדריכלים או מעצבים טובים. חוסר ביטחון הוא מחלה קשה בהרבה מחוסר כישרון, חוסר בטחון ימנע מכם להתקבל, להצליח בלימודים ובשוק העבודה.

 

 

 קודם כל חשוב להבין מה זה עיצוב, איך נראים הלימודים ומה מציע שוק העבודה:

 

עיצוב הוא מקצוע המציע מענה פונקציונלי ואסתטי לצרכים של האדם, החי והצומח. לדוגמא אם אתם צריכים לשתות וקשה להביא את המים לפה – עיצוב כוס יפתור את הצורך. אם אתם זקוקים לסביבה לקבל בה תשתית לקיום רוב הפעילויות שלכם – עיצוב עיר לחיות בה יפתור את הצרכים האלו. אם מנכ”ל צריך למסור את מס’ הטלפון שלו – עיצוב כרטיס ביקור יפתור את הצורך הזה.

עולם העיצוב נעזר באומנות כשפה אסתטית שנועדה להעביר מסרים ולספר סיפור. אגב האומנות נעזרת בעיצוב כדי לספק לעצמה כלי עבודה כגון מכחול, עיפרון או מנוף.

 

לימודי עיצוב הם לימודים קשים ביחס לשאר המקצועות הן ברמה הפרקטית של עומס הלימודים: לימודי עיצוב כוללים שיעורים תיאורטיים ושיעורי סטודיו בהם יש להגיש עבודות כמעט כל יום, אך גם ברמה הנפשית:

אתם חושפים את ליבכם ואת פרי יצירתכם לביקורת של מנחים, ההגשות הנן בפורומים קבוצתיים – זה לא קל. לי למשל לקחו כ3 שנים עד שלמדתי ליהנות מהגשה מול קבוצה, ועד שהתחלתי להבין את השפה והפסקתי להיכנס לדיכאון מהחיפוש המתמיד אחר הקונספט.

הזמן עושה את שלו והדרך היחידה ליהנות מחוויות היצירה תחת דדליינים צפופים היא להבין שאתם בשלב של לימוד שפה והמתח העובר עליכם הוא פועל יוצא של חוסר הבנה של מושגים וכלים שכדי לרכוש אותם באתם ללמוד.

אגב כמה שזה קשה – כך גם התמורה. פיתוח חשיבה יצירתית הופך אתכם לאנשים מעניינים, רב תחומיים ומאפשר לכם להבין את העולם הסובב אתכם בצורה אחרת לגמרי. למשל טיול בחו”ל אחרי לימודי עיצוב כבר לא יהיה אותו טיול, ופרח או נמלה יקבלו משמעות אחרת – אולי מקור השראה לפרוייקט עתידי.

 

כדי להבין את ההבדל בין מקצועות העיצוב השונים אני אוהב להתייחס לקנה מידה של האדם בתוכם:

בואו נפרוש מהמקרו למיקרו את הפרוייקטים אותם נעצב ואז נבין מה צריך ללמוד כדי לעצב אותם:

אדריכלות: תכנון ערים –  האדם קטן מכדי להיות אפילו נקודה.   שדות תעופה – האדם כנקודה.     בניינים – האדם כאליפסה קטנה.    וילות – צצות לאדם כתפיים, ראש וכפות רגליים.

עיצוב פנים: חללי פנים כגון דירות, מסעדות, חנויות –  כבר ניתן לראות בגדים על האדם.

עיצוב מוצר\תעשייתי: מתקנים, רהיטים וחפצים – אנטומיית האדם מתפרקת לגפיים וניתן לראות אף ועיניים.

עיצוב אופנה: בגדים – מבחינים בעצמות ושרירים ספציפיים, ניואנסים של טליה, חזה, ישבן

צורפות: תכשיטים ואקססוריז – מבחינים בחלוקה של כף היד ל26 העצמות מהן היא מורכבת ולציפורניים שעליה.

עיצוב גרפי\תקשורת חזותית: תחום זה פחות קשור לקנה מידה, וניתן להתייחס אליו כמעין וירוס שמתפשט על הכל: על בניינים, בגדים, רהיטים ותמרורים. כדאי לשים לב גם שכל מקצוע גולש ימינה ושמאלה, דהיינו מעצב מוצר אולי ישתתף גם בתכנון בר או קפה (עיצוב פנים) ואולי יעצב נעליים ותיקי מטיילים (אופנה ואקססוריז)

    

 שאלה מצוינת והתשובה מעניינת ואולי אף מפתיעה:

ראשית עושים שיעורי בית: מבקרים בחוגים השונים של המוסדות הטובים ומתייעצים עם סטודנטים שלומדים שם (מומלץ גם לברר מתי ההגשות שלהם), קוראים את תכניות הלימוד השונות ומשווים ביניהן, מתאמצים לפגוש ולדבר עם מעצבים בוגרים ולבקר במשרדים שלהם, דואגים להבין מהו אותו מקצוע שאתם מבקשים להיכנס אליו, מבקרים בגלריות ובמוזיאונים.

 

מניסיוני האישי, ולאחר כמעט עשר שנים של ליווי מועמדים נתקלתי בתופעות מדאיגות של מועמדים שלא מתחילים להתאמץ להבין מהו המקצוע אותו הם מבקשים ללמוד, אלא בוחרים ע”פ אינטואיציה או המגניבות של הכותרת ‘מעצב תעשייתי’ או ‘אדריכל’.

אם תעצרו לרגע לחשוב על סדר העדיפויות שלכם, כמה אנרגיה אתם משקיעים במשמרת מלצרות עבור 300 ש”ח וכנגד תשקיעו ולו 5 “משמרות” של משמעת עצמית בברור הנושאים שהצעתי, תרוויחו את האופציה לעשות החלטות מושכלות יותר לגבי העתיד שלכם.

במקביל שימו לב על מה אתם מתבוננים כשאתם הולכים ברחוב או מבקרים במסעדה: האם לבגדים, האם למכוניות או האם למבנים? יש משמעות למה שמושך אתכם באופן טבעי. אגב אם אתם שמים לב להכל והכל מעניין אתכם כנראה שאתם צריכים ללמוד צילום.

 

בשנים האחרונות השכלתי להבין שבסופו של דבר המקצוע בוחר אתכם, כלומר אם אתם מורים באופי זה לא משנה מה תלמדו – תמצאו את עצמכם מלמדים את מה שלמדתם, אם אתם הומניטאריים ותלמדו עיצוב מוצר תמצאו את עצמכם מעצבים מכשירים למוגבלים, כך בבחירה שכנראה לא תטעו בגדול בבחירה. לא חסרות דוגמאות לכך: אשתו של עידו רקנטי (מעצב אופנה שמלמד בסטודיו שש בי), למדה איתי אדריכלות והיום היא מעצבת יחד איתו בגדים, וחבר אחר שלמד איתנו אדריכלות עיצב לנו את הידיעונים והכרזות של הסטודיו (עיצוב גרפי). בעבר אף לא עשו חלוקה כה בוטה לתת-דיסציפלינות. לכן אני כל כך מאמין בפילוסופיית הבאוהאוס (בית ספר לעיצוב שהוקם בגרמניה בתחילת המאה הקודמת) שמומשה עד לפני כמה שנים גם במכון הטכנולוגי בחולון לפיה בשנתיים הראשונות לומדים עיצוב כללי ורק לאחר מכן מתמחים בתת דיסציפלינה.

   

 לגבי הדאגות שיש לכם על מצב שוק העבודה אנסה לסבר את אוזנכם בכמה נתונים:

אמנם יש מעצבים רבים בשוק ואמנם השכר ההתחלתי אינו גבוה במיוחד, אך רוב המעצבים הופכים כעבור כמה שנות עבודה למנהלי פרוייקטים או פותחים משרד עצמאי. כמו כן המודעות לעיצוב בארץ הולכת וגדלה וכך גם הביקוש למעצבים, ובנוסף אלו גם מקצועות אוניברסאליים, חבר שלמד איתנו באוניברסיטת תל אביב – ארז אלה – מנהל היום משרד אדריכלים מאוד מצליח במנהטן עם כארבעים עובדים וחבר אחר מנהל פרוייקטים במשרד בפאריז.

 

כמובן שכדי להתקבל למשרדים טובים כדאי להצטיין בלימודים, וקחו בחשבון שבעלי משרדים אוהבים להגיע להגשות באקדמיה ופעמים רבות הם גם המורים שלכם באקדמיה והם זוכרים את הטובים.

   

 קשה מאוד להצטיין בלימודים אם עובדים במקביל, ולכן אני ממליץ להמשיך לגור אצל ההורים (כמה מבאס שזה לא יהיה) ולעבוד בחופשים בלבד.

אני לדוגמא ניסיתי לעבוד בשנתיים הראשונות ולאט לאט הורדתי את משמרות העבודה לפעם בשבוע, הייתי על סף העפה מהלימודים כי גרדתי את השמונים (אז בתל אביב הצהירו שחייבים שמונים כדי לעבור לשנה שלישית). בשנה השלישית הפסקתי לעבוד, חזרתי להורים בגיל עשרים ושש ומשם והלאה לא ירדתי מתשעים וחמש.

  

 הלימודים באקדמיה מתחילים באוקטובר, וברוב המוסדות הבחינות וההגשות של תיקי עבודות הם מאמצע אפריל וצפונה (מלבד שנקר עיצוב גרפי באמצע פברואר). שימו לב שיש הבדל בין להירשם למוסד לבין להבחן במוסד (ההרשמה ל2008 כבר נפתחה בכל המוסדות).

אל תתלבטו לאיזה מוסד לגשת – גשו לכל אלה שנותנים תואר טוב בתחום שאתם מבקשים ללמוד, לאחר שהתקבלתם ליותר מאחד תתפנקו בלהעדיף את זה על פני האחר.

במידה ואתם במהלך מכינה – ולאחר התמחות בשני מקצועות עדיין יש התלבטות, כנראה שההתלבטות אמיתית וכדאי לגשת לשניהם – כך גם הסיכוי להתקבל גבוה יותר.

 

 על תנאי הקבלה ושלבי הסינון למוסדות:

 נפריד בין המשותף לרוב המוסדות לבין החריגים

באופן כללי:

ברוב המוסדות אין צורך בפסיכומטרי, יש צורך בבגרות אולם הממוצע שלה לא רלוונטי. שלושת שלבי הסינון המהותיים הם: תיק עבודות, בחינה בעיצוב וראיון קבלה.

 

מוסדות אשר דורשים מבחן פסיכומטרי: אדריכלות: בטכניון, אוניברסיטת ת”א, ויצו חיפה ומכללת אריאל. עיצוב אופנה: בויצו חיפה.עיצוב תעשייתי: במכללת הדסה.

תנאי קבלה לאדריכלות: אין צורך בתיק עבודות מלבד בויצו חיפה, ולכן מומלץ למי שעוד אין לו ציון פסיכומטרי להשקיע את רוב האנרגיה בהכנה לפסיכומטרי ולבחינות באדריכלות. שימו לב שבטכניון הפסיכומטרי מהווה כשליש מציון הקבלה שלכם ובאוניברסיטת ת”א כרבע.

לגבי מקומות שדורשים תיק עבודות צריך לחלק את האנרגיה בצורה נבונה בין הכנת תיק עבודות לשיפור פסיכומטרי ולהכנה לבחינות (שנערכת כחודש לפני כל בחינה).

תנאי קבלה ללימודי עיצוב: מלבד אדריכלות, בכל התחומים דורשים תיק עבודות (שמוגדר לעיתים כתרגיל בית) ומבחנים בעיצוב (שמוגדרים לפעמים כיום פעילות)

מבחן פסיכוטכני: במכון הטכנולוגי חולון יש לעבור מבחן בכל המקצועות, ובשנקר בחלק מהמקצועות (אין בחינה פסיכוטכנית בעיצוב תעשייתי בשנקר).

בחולון הבחינה הפסיכוטכנית מחולקת ל3 חלקים: מתמטיקה, הבעה עברית ולוגיקה צורנית. בשנקר יש גם שאלון פסיכולוגי.

כיצד  מתכוננים לבחינה הפסיכוטכנית: לאלה שלומדים במכינה אנחנו מקיימים שני מפגשי הכרות עם הבחינה ונותנים לכם רשימה ביבליוגרפית ממוקדת כדי להתכונן. חשוב להבין שהבחינה אינה קלה אך ניתן ורצוי להתכונן אליה, יותר מזה – בחולון חלק ניכר מהסטודנטים נופלים כבר בשלב הזה ולא מקבלים הזדמנות להציג תיק עבודות. לכן כדאי לעשות את מפגשי ההכרות עם הבחינה מוקדם ככל הניתן כדי שיהיה לכם מספיק זמן להיערך בהתאם.

 

 

איך בונים תיק עבודות מנצח? 5 דרכים להפוך את תיק העבודות שלכם לכרטיס כניסה ללימודי עיצוב ואדריכלות.

כללי: תיק עבודות (portfolio ) הינו מקבץ עבודות הכולל בין 3 ל-10 עבודות אישיות, בהתאם לדרישות המוסד אליו תחליטו לגשת

מטרת העבודות היא להציג את השקפת עולמכם, ולהביא לידי ביטוי את היכולות היצירתיות שלכם .בין העבודות יכולים להיות רישומים, ציורים, קולאז’ים, פסלים, עבודות בעיצוב דו מימדי ותלת מימדי וכל טכניקה נוספת דרכה תביעו חשיבה יצירתית (גם שיר מרגש יכול להיכלל בתיק עבודות).
תיק עבודות אישי – מומלץ –  תיק עבודות טוב הוא פועל יוצא של החיים שלכם, לדוגמא אירועים חשובים ואישיים שהשפיעו עליכם, תחומי לימוד שהתמחתם בהם בתיכון, טכניקותחדשות שפיתחתם באופן אישי, תחביבים ותחומי התמחות ייחודיים בהם לכם יש ידע וניסיון מעבר לאלה שיבחנו איתכם  לדוגמא: עבודה העוסקת בריקוד, רכיבה על סוסים  צלילה ועוד.

תיק עבודות מגוון – מומלץ שתיק העבודות לא יתמקד בטכניקה אחת כגון ציור, אלא יפגין קשת רחבה של תחומי התעסקות וטכניקות. מניסיוננו במהלך השנים תיקי העבודות שנכשלים אינם מגוונים בטכניקות שונות אלא כוללים לרוב רק ציורים.

תיק עבודות גולמי – מניסיון השנים האחרונות בתי הספר לעיצוב ואדריכלות מעדיפים סטודנטים המציגים עבודות גולמיות שלא מתיימרות להציגכם כמעצבים שכבר יודעים את העבודה. כלומר, לא ניגשים לבית ספר לאדריכלות עם מודל של וילה ולא ניגשים לבית ספר לעיצוב תעשייתי עם עיצוב של כיסא. אנו ממליצים על עבודות שמציגות חשיבה יוצרת ברמה הבסיסית, עבודות שחוקרות ומציגות שאלות. הדרך והתהליך חשובים מהתוצאה הסופית.

תיק עבודות קונספטואלי–תיק העבודות נועד לחשוף בפני הבוחנים את דרך החשיבה היצירתית מעבר ליכולות הטכניות שלכם. לכן אנו ממליצים להשקיע יותר מחשבה “במה להציג?” ופחות ב”איך להציג?”, הטכניקה צריכה להיות פועל יוצא של הרעיון ולא להיפך.

תיק עבודות עדכני–  מדי שנה אנו מכנסים את צוות המרצים הבכיר בסטודיו ומפיקים לקחים מתוצאות תיקי העבודות של השנה החולפת. משנה לשנה משתנות הדרישות של תיקי העבודות, המנחים שבודקים את התיק מתחלפים, ראשי המחלקות מתחלפים מעת לעת. לכן יש חשיבות עליונה “להרגיש” את הלך הרוח במוסדות ולהיות עם יד על הדופק לגבי שינויים בציפיות ובדרישות המוסד אליו אתם ניגשים.

 

דוגמאות לתיקי עבודות

 

הדעה הרווחת היא שתיק עבודות הוא השלב המכריע בקבלה ללימודים. מסתבר שלא. לבחינות הקבלה בעיצוב יש משקל גבוה יותר בציון הסכם שלכם. לכל מוסד פורמט הבחינה שלו, יש מוסדות המוסיפים לבחינה זו גם בחינה נפרדת – המבחן הפסיכוטכני שאליו יש להתכונן בהתאם.

 

בחינות הקבלה בעיצוב בודקות בראש ובראשונה את החשיבה היצירתית שלכם והיכולת להביע את הרעיונות שלכם בזמן קצוב או תרגילי רישום מהדמיון .

 

כמו כן, לעיתים מובע קטע ספרותי או מושג מוחשי /מופשט (כגון: חיפוש, התכלות, צמיחה, תווך, חלום ועוד), ואתם מתבקשים להתייחס למושג ולפתח אותו לכדי ביטוי ואמירה אישית מגובשי.

 

במקצועות התלת מימד אתם מתבקשים להציג את היכולת שלכם לבנות בתלת מימד מודל המתמצת את הרעיון שלכם למטלה כלשהי, לדוגמא: לעיצוב תעשייתי לבנות מתקן לפיתה עם פלאפל, באדריכלות להתייחס למושג הדהוד, בעיצוב אופנה להתייחס לדרך במרוקו .

בדרך כלל תתבקשו לצרף גיליון התומך בדו מימד במודל שעשיתם.

 

חלק מהשאלות במבחנים בודקות את יכולת הזיכרון הויזואלי שלכם – ואת ההבנה הבסיסית שלכם לגבי המקצועות אליהם אתם ניגשי.ם

אנו ממליצים לבדוק איזה בחינה דורש המוסד אליו אתם ניגשים ולהתכונן בהתאם.

 

לענות על מה שמבקשים מכם – ראשית, קראו טוב את טופס הבחינה וראו מה בדיוק מבקשים מכם. יש לא מעט סטודנטים שהאמביציה והרצון ליצור אצלהם השתלטו על ההיגיון הפשוט. קראו בנחת את השאלות  עברו על הבחינה כולה ותכננו את הזמן שלכם בהתאם

 

לחשוב “מקוריות” – על מנת לבלוט מבין מאות מועמדים שניגשים יחד איתכם לבחינה עליכם לגבש רעיון חזק ואישי, שיצוף על פני הרעיונות הראשוניים של שאר המועמדים. עדיף להשקיע עוד רבע שעה בחידוד וזיכוך הרעיון מאשר להתעסק בלייפות רעיון חלש. במישור העריכה נסו ליצור פורמט מעניין לעבודה, לעבוד עם חומרים מעניינים הנובעים מהרעיון עצמו. 

“שום דבר לא הולך לאיבוד” –  על מנת שזמן החשיבה בבחינה לא ילך לאיבוד נסו להקצות מקום בגיליון הבחינה לתהליך המחשבה. בטאו את כיווני המחשבה השונים בסקיצות וסמנו את הרעיונות שאתם מתכוונים לפתח. כך יוכלו לראות הבוחנים את כל טווח החשיבה שלכם וכבר ייצרתם לעצמכם אזור בגליון שמיועד לתהליךהעבודה.

 

להמעיט במילים – מעצבים טובים לא נאלצים להסביר יותר מידי. עבודה חזקה בבחינה שיש מאחוריה רעיון טוב צריכה יותר המחשות, סקיצות, רישומים, מאשר מילים בכדי לתאר אותה. זיכרו – בתחום העיצוב והאדריכלות ככל שאתם מרגישים שצריך להעזר במילים כך רבים הסיכויים שהעבודה שלכם חלשה. כלי הביטוי של המעצב הם צורה, חומר, טקסטורה, סקיצות, רישומים, איורים ומבטים שונים.“כיתבו פחות תביעו יותר”.

 

עריכה חכמה – עבודה קריאה בהירה ומובנת היא מפתח להצלחה בבחינה. במרבית הבחינות יש להגיש גליון או מספר גלינות בגודל מסויים (יש מוסדות שמגבילים את המועמדים לגודל אחיד). נסו לברר אם פורמט הבחינה בשנים האחרונות לא השתנה והכינו את עצמכם כראוי. נסו לבנות לעצמכם סוג של פורמט קבוע בו יש מקום לכותרת וכותרת משנה, סקיצות והמחשות. בניה נכונה של הגליון מראה על יכולת ארגון ותכנון שלהמועמד. נסו להקדיש בתחילת עבודה על כל שאלה מספר דקות בתכנון נכון של הגליון.

 

האם צריך לדעת לרשום ולצייר כדי לעבור את הבחינות? – זהו אחד הפחדים הגדולים שנתקלתי בקרב סטודנטים: ”אני לא מוכשרת ברישום, איך אתמודד עם הבחינות?”, ”רישום זה הצד החלש שלי, אני מפחדת”, ועוד ועוד כאלה הערות, אז תרשו לי לעשות לכם סדר בבלגאן ולהרגיע אתכם. באקדמיה תלמדו רישום במשך ארבע או חמש שנים. לא היכולת שלכם להעתיק מציאות בצורה נכונה תגרום לכם להתקבל לאקדמיה, אלא היכולת שלכם להעביר מסר חכם, מקורי ומעניין תכניס אתכם ללימודים:

את הכלים שאתם נדרשים לרכוש כדי לעבור בחינות כולם מסוגלים לרכוש. אתם צריכים לפתח יכולות לעשות סקיצות, לא רישומים אקדמיים, סקיצות עם אופי של קו מחפש, שמביע חיפוש ותכנון ולא החלטות בוטות בקו בודד שלא ניתנות לשינוי. אתם זקוקים לכלים להביע תלת מימד בדו מימד בצורה פשוטה: איזומטריה, פרספקטיבה בסיסית ורישום במבטים פשוטים – מבט על ומבט צד. כלים אלה כל אחד יכול לרכוש, גם אלו שלא נגעו ברישום מעולם.

 

ראיון קבלה הוא מעמד מלחיץ. זהו בדרך כלל השלב האחרון והמתח לקראתו הולך ונבנה. יישבו מולכם כשלושה מראיינים בינהם מורה מעצב מהתחום, מורה נוסף מתחום אחר ולחילופין סטודנט שנה ד’ או ראש החוג. במעמד זה תישאלו שאלות על עצמכם, על התחום אותו אתם מבקשים ללמוד, על רמת ההתאמה שלכם לתחום, שאלות הבוחנות את האינטליגנציה שלכם, על עיצוב ואומנות בכלל, תתבקשו לקחת עיפרון ולענות בעזרתו על שאלות, על תיק העבודות שלכם, על הבחינה שעשיתם ועוד.

טיפ ראשון – כמו שנפתח ספר בישול של מרוקאיות – קודם כל תירגעו.

טיפ שני – ככל שתכינו את עצמכם יותר טוב, תבואו בטוחים יותר ורגועים יותר.

אז איך עושים את זה? פותחים ספרים, מבקרים בתערוכות, מטיילים באינטרנט מנהלים דיאלוגים עם מעצבים וסטודנטים לעיצוב ובעיקר שואלים את עצמכם הרבה שאלות חשובות בלי קשר לראיון הקבלה:

מה זה עיצוב?

מה זה אומנות?

מה הקשר בין התחומים?

מה מבדיל בין תחומי העיצוב?

אילו איכויות יש בכם שיעשו אתכם מעצבים טובים?

מדוע אתם מעוניינים ללמוד עיצוב?

תנו דוגמאות למעצבים ועבודות בעיצוב שאתם מעריכים כעיצוב איכותי.

האם יש מוסד המועדף עליכם ומדוע?

מה הייתם לומדים אם זה לא היה עיצוב?

מהם תחומי העניין שלכם ומה הקשר שלהם לעיצוב?

מה הגברתם בתיכון ואיך לדעתכם זה יתרום לכם כמעצבים?

למה אתם שמים לב כשאתם מסתובבים בחוץ ובפנים?

תנו דעתכם על הטוב והרע בתופעות המעוצבות סביבכם.

שבו עם מועמדים נוספים ונהלו דיאלוגים בנושאים אלו, תשובות לשאלות אלה דורשות מחקר מקיף פנימי וחיצוני, לא נולדתם עם כל התובנות הנדרשות ומענה מושכל לשאלות אלה גם יעזור לכם להבין האם אתם בכלל מעוניינים ללמוד עיצוב.

 

בואו נדבר על המומלץ, האפשרי והמקרה הכי פחות גרוע:

מומלץ: מוקדם ככל האפשר – מכינה טובה אורכת כחצי שנה, אולם מרגע שלכם שנרשמים אלינו אנחנו הופכים לבית שלכם, מכאן והלאה לא משלמים לנו עוד כסף, כלומר אין הגבלה על הזמן בו תוכלו לעבוד על תיק עבודות או על מספר השיעורים החוזרים שמותר לכם לעשות. מעבר לכך ההכנות לבחינות ייעשו בכל מקרה כחודש לפני הבחינות כך שבכל מקרה רמת הטריות של הידע שלכם תישמר. אם קיבלתם הזדמנות באמצע המכינה לסוע לח”ול או סתם בא לכם לעשות הפסקה, תוכלו להפסיק ולחזור לשלב בו עצרתם עם קורס אחר ותמיד יהיה כזה מאחר וכל חודש נפתחים קורסים חדשים.

אפשרי: כדאי להירשם כחצי שנה לפני המבחן הראשון – משמע חצי שנה אחורה מאמצע פברואר ( גרפי שנקר) – (שנייה אני עושה מתמטיקה) – אוגוסט.

הכי פחות גרוע: ניתן לעשות מכינה של פעמיים בשבוע – אותם תכנים בחצי זמן, יותר צפוף אבל אפשרי לחלוטין, זה פשוט מקשה על עבודה במשרה מלאה ואז ניקח 3 חודשים אחורה מאמצע פברואר – כלומר בנובמבר.

בלחץ: במידה והתעוררתם בפברואר מרץ – זה לא בלתי אפשרי אבל תתפטרו מהעבודה ותהיו מוכנים להעביר אלינו את המיטה שלכם (ותוותרו על שנקר עיצוב גרפי כי פספסתם כבר). יש לנו חודש וחצי לקרוע את התחת ולא לישון.

מתי לנסוע לחו”ל: מלבד שלושה יוצאי דופן, רוב המוסדות מסיימים את תהליכי הסינון שלהם במאי, כלומר מיוני ועד אוקטובר תוכלו לתכנן נסיעה גדולה. יוצאי הדופן הם אוניברסיטת ת”א באדריכלות (יוני יולי), המכללה למנהל – עיצוב פנים וויצו חיפה בכל המקצועות שמאפשרים גם הרשמה מאוחרת לאלה שפספסו.

 

כפי ששמתם לב המלאכה מרובה והזמן קצר, לכן אמליץ בחום למי שחשוב לו להתקבל ללימודים עוד באוקטובר2013  לשים את הפרנסה בסוף סדר העדיפויות שלכם, בבקשה אל תפספסו את העתיד שלכם בגלל משמרת מלצרות או כל עבודה פקידותית אחרת.

 

חשוב למצוא את הדרך ליהנות מהתהליך הזה, שום דבר לא שווה פגיעה באיכות החיים שלכם.