מיכאל אזולאי – The Story

מיכאל אזולאי הינו מעצב פנים מהמובילים בארץ פעיל כבר 20 שנה, משרדו מתמקד בעיקר בעיצוב חללים מסחריים, יצירת חוויות וגם בבניה פרטית.

בהרצאתו, הציג מיכאל את הסיפורים העומדים מאחורי מספר פרויקטים בעיצובו, את התהליך העיצובי שעובר חלל תוך כדי יצירת הסיפור שמתגלה בסיומו.

המטרה בעיצוב כל החלל היא יצירת הסיפור שהחוויה בתוכו תעניק לנו, המבקרים. מיכאל מסביר את חשיבות תחילת התהליך ליצירת הסיפור, הקשבה ללקוח, הבנה מה החזון שלו לגבי המקום, מה החלום שלו. חיבור וקונספט עבורו הם צעד ראשון לכל יצירה. ההתרגשות לקראת הלא-צפוי , הלא ידוע היא המניע לאורך כל הפרויקט.

הפרויקט הראשון שהציג היה מלון מגדל דויד בנתניה. המלון ממוקם בקו החוף של העיר נתניה, קהל היעד המרכזי היה תיירים אירופאים. לוח ההשראה היה עטוף תמונות רוקוקו ובארוק עיצוב קלאסי לצד הסגנון הים תיכוני, שילוב של סגנון קלאסי עם נגיעות של מודרניזציה. הסיפור שרצה לצור היה ״בית עבור הסולטן״ מאין ארמון לציבור שמשדר יוקרה ופתיחות חמימה.

ליצירה של חוויה זו השתמש מיכאל במספר אלמטים המקשרים בין הקלאסי למודרני, חיפויי קירות בטון עליהם מודפסים טקטורות של משרביות ערביות לצד רצפות שיש גדולות ויוקרתיות יחד עם ריהוט קלאסי בסגנון עתיק ונגיעות של זהב בגופי התאורה. באזורים הציבורים של המלון ניתן לראות את הדרמה, הצבעים, הטקסטורות ויצירת העניין סביב הסיפור. לעומת זאת, בחדרי המלון השתמש בצבעי הלבן והחול לתחושת רוגע ונחת עבור המבקרים.

הפרויקט הבא שהציג היה וילה פרטית שכולה הייתה חווית נופש תאילנדית. מדובר על בית פרטי במושב במרכז הארץ, מרחב של טבע וחופש. הלקוח ביקש חוויה של חופשה בתאילנד והמשרד היה שמח לספק לו את החוויה. הם ערכו מחקרים על הבנייה התאילנדית, חומרי הגלם, הפילוסופיה של המבנים התאילנדים, מבני הבמבוק, הצבעים הנועזים , הירוק מול השתקפות המים. הצעד הבא היה להתאים את העיצוב וחומרי הגלם לבנייה הישראלית שינוי מזערי בחומרי גלם על מנת לצור חוויה אמיתית ככל שניתן.

העיצוב האקזוטי בא לידי ביטוי בקווים הישרים שמיסגרו את המבנה, שימוש בבמבוק לחיפוי התקרה, שימוש רב בעץ, דבר נוסף שבלט היה שימוש בצבע אדום בוהק בחלקי המעבר בבית. בחדרי השינה ניתן לראות נגרות עץ כהה אל מול צבע הלבן הנקי.

פרויקט נוסף שהציג אזולאי היה מלון אינדיגו הממוקם במגדל שרונה, מגדל חדש מהיפים בתל אביב שעוצב ע״י האדריכל משה צור. בקשת הלקוח הייתה לצור חוויה של ה׳עיר הלבנה׳ כינויה הידוע של העיר תל אביב. המלון ממוקם בקומות 33-38 מביא עימו נוף מרחבי ויפייפה על כל העיר תל אביב. משרדו של אזולאי החל לחקור את סביבת המבנה, קהל היעד, אטרקציות תיירותית סביב המגדל בשביל להבין לעומק את חווית הבילוי של המבקרים במלון.

לבקשת הלקוח ההשראה המרכזית הגיעה מ׳עיר הלבנה׳, באוהאוס ומכאן בעזרת חקירה של הצורות הגיאומטריות הפשוטות של אותו זרם הגיעו לקונספט המרכזי – אוריגמי.

האוריגמי בא לידי ביטוי בשימוש נרחב של אור וצל, תעתועי צורה ואור, חיפוי קיר תלת מימדיים, רהיטים, טקסטיל וצורניות. דבר נוסף מהעיר הלבנה היה שימוש במרצפות המצויירות המזוהות עם העיר שבעצם הותקנו על התקרות בחדרים. עבור השייכות למציאות הקיימת בתל אביב כיום והקרבה של המבנה למוזיאון לאומנות מודרנית, החליט אזולאי לתת במה לאמנים תל אביבים צעירים ולערוך מיצגים של יצירות האומנות בחדרים ובחללים הציבוריים של המלון.

הפרויקט האחרון שהציג היה מלון ענבל בירושלים. הפרויקט היה שיפוץ המלון הקיים והוספה של שתי קומות למלון. הסיפור נבע מהתבוננות בנוף של ירושלים, הבנה של מיזוג תרבויות , שימוש באלמנטים ירושלמים המספרים על המקום. קהל היעד היה מבוגרים, אנשי עסקים , רוח מתונה ורגועה.

בפרויקט היה שימוש רב במשרביות, שטיחים פרסיים ענקיים נפרסו בלובי, שימוש בפורניר במבואות. בחדרים ניתנה הרגשה של נעימות ורוגע ע״י הדפסים עדינים בקירות, נגיעות צבע ובחירת חומרים בהתאם. שילוב התרבויות הודגש גם ביצירות שנבחרו עבור המלון, שימוש ביצירות אמנים מהמוצא האתיופי בחדרים שנתנו זריקת צבע וחיים לחדר.

לסיכום, מיכאל אזולאי סיפר בהרצאתו על החוויה ביצירת הפרויקט, מתחילתו ועד סופו. מסיפור הלקוח תוך בניית הקונספט וההשראה ועד בחירת החומרים והאביזרים. אזלואי הדגיש שהנאה תוך כדי עבודה תצור תמיד פרויקט טוב יותר.