מ’

אחד ממחקריו של האדריכל לה קורבוזייה, אשר בו פיתח ומימש מודלים של פרופורציות ומידות, שהמקור הוא גוף האדם (גובהו 183 ס”מ). במחקרו הציג את פרופורציות הזהב בגוף האדם. מתרשים זה הסיק כי יש לתכנן כל דבר, מריהוט ועד מבנים שלמים בהתאם לפרופורציות אלו. את מחקרו יישם במבנה “יחידת המגורים” במרסיי בשנות החמישים.

שימוש במספר אלמנטים של עיצוב על מנת לשמור על תשומת לב המתבונן, תוך יצירת קצב מרגש ואקטיבי בקומפוזיציה.

יחידת מידה קבועה וחזרתית, חלק ממבנה שחוזר על עצמו במימדים ו/או בצורה. עקרון זה ניתן למצוא בארכיטקטורה.

תפיסה תרבותית שהתגבשה במאה העשרים. באה לידי ביטוי בתחומי היצירה החזותית. המודרניזם מאופיין בגישה הכורכת את הצורה בערכים פונקציונליים ובמטרות חברתיות מתוך חיפוש ליצירת אסתטיקה חדשה לעולם חדש המונע בידי טכנולוגיה.

השאלה. ציור לשוני, סוג של דימוי, היוצר זהות משתמעת בין שני דברים שונים. תכונה מסוימת מושאלת ממוצג למוצג ומעניקה לציור הלשוני החדש משמעות נוספת ויופי מעל ומעבר להיגיון הגלוי של הצירוף המילולי החדש.

סגנון באמנות ועיצוב שראשיתו בשנות השישים, תכנון ועיצוב נקי, לרוב בעל ארגון גיאומטרי של צורות ומבנים פשוטים ביותר.

קבוצת מעצבים איטלקים שפעלה בשנות ה – 80 של המאה העשרים, בין חבריה היו מעצבים, ארכיטקטים, הוגי דעות, משוררים. לקבוצה לא היה מניפסט מוגדר. רעיונותיהם הושפעו מהדאדא: חיפושים אחר אפשרויות להרחיב את חופש הביטוי, אנטי ממסדיות. הם ביקשו את הרגש ולא את האינטלקט. העיצובים היו חדשניים, צבעוניים ואקסצנטריים.

היקש (אסוציאציה) הנגרמת לנו מצפייה בנושא כלשהו ואשר נפעל בעקבותיה (צפרדע+כתר =נסיך מהאגדות).

סיפור בתוך סיפור. מערכת מרחבית המייצרת הבדלה בין המערכות השונות ביצירה, ומאפשרת סימביוזה ביניהם.

חלל.

קבוצת מרכיבים בעלת תכונות מסויימות – המקום בו מתרחשים הארועים על גבי אוסף קואורדינטות.

פוטוריסט איטלקי מתחילת המאה שכתב מניפסט הקרוי על שמו השר שיר הלל למכונה, לקדמה, למהירות ולכח.