מאחורי הקלעים של עריכת מגזין לעיצוב הבית “נישה”
עדי פוגל הולנדר
ההרצאה הראשונה בסדרת ההרצאות של שנת 2014 בסטודיו 6B היתה הרצאתה של עדי פוגל הולנדר העורכת של המגזין לעיצוב הבית “נישה”.
הולנדר מציגה את הרצאתה באמצעות מעקב אחר חודש בחייה כעורכת.
עדי למדה עיצוב פנים בטכניון, ואח”כ עשתה תואר שני במנהל עסקים, אך תמיד העשייה ועולם העיצוב היו שלובים יחדיו עבורה.
ב-6 שנים האחרונות ערכה את המגזין “נישה”. כיום, timeout מוציאה אותו לאור במתכונת משודרגת.
בסרט “נשיקה צרפתית” קלוין קליין נותן למג ריאן לטעום מהיין האדום שהוא הכין והיא אומרת רק מילה אחת: “טעים”.
הוא מחליט לתת לה להריח ריחות וטעמים מזוקקים וכך היא לומדת להכיר את הטעמים השונים ואז כאשר טועמת שוב את היין – היא אומרת “וואוו!”. במידה רבה, הרצאה זו תהיה על אותו עיקרון – טעימות עבור הערכה מחודשת של דבר מה קיים. כאמור, עדי מנסה להכניס את הקהל לעבודה שלה, למונחים של עריכת מגזין עיצוב בכדי שהשפה תהיה, כמו בסרט, מיושרת ונוכל להבין אחד את השני יותר טוב.
הוא מחליט לתת לה להריח ריחות וטעמים מזוקקים וכך היא לומדת להכיר את הטעמים השונים ואז כאשר טועמת שוב את היין – היא אומרת “וואוו!”. במידה רבה, הרצאה זו תהיה על אותו עיקרון – טעימות עבור הערכה מחודשת של דבר מה קיים. כאמור, עדי מנסה להכניס את הקהל לעבודה שלה, למונחים של עריכת מגזין עיצוב בכדי שהשפה תהיה, כמו בסרט, מיושרת ונוכל להבין אחד את השני יותר טוב.
“נישה” הוא מגזין חודשי, ירחון היוצא אחת לחודש. מחזור של נישה מתחלק לחודש, 4 שבועות. בכדי ליצור קשר עם מערכת של עיתון, למשל, לא ניתן להתעכב כלל היות ויש דד ליין בו המגזין נסגר וחייב לצאת לקוראים הרבים שלו.
לצורך כך, נתמקד בארבעת השבועות של החודש. החודשים מושפעים גם מהחלקים הקבועים בשנה (חגים וכו’).
שבוע 1
- מתעדכנים, נהנים מאנחת הרווחה, יש הרבה פחות לחץ כיאה להתחלה.
- זהו השלב בו עדי מסתכלת על מגזינים רבים של עיצוב. זהו הזמן להתעדכן, ללמוד דברים חדשים, לראות מה קורה בעולם, משוטטת באתרים ובלוגים של עיצוב.
- השבוע הראשון הוא גם הזמן שיש עבור חיפוש פרויקטים, ואם מישהו שולח פרויקטים – זהו הזמן ליצור קשר עם המערכת.
שליחת חומרים למגזין:
- כאשר יוצרים קשר, יש לשלוח את החומר באופן מוסדר היות ואין אפשרות לעבור על כל החומר כמובן (צירוף תמונות חובה! כותרת מושכת את העין!).
- ראשוניות – הרצון הוא לתת חוויה לקוראים שלא חוו במקום אחר. למשל, לא לשלוח במקביל למגזין את העיצוב שלך ובאותה נשימה לעוד אתרים – יש מקום לא לבלעדיות אלא לראשוניות. יש לשלוח 5 תמונות, של החדרים העיקריים, צילום חלל רחב ומרכזי.
דוגמה לעיצובים שעדי התחברה אליהם והציגה במגזין “נישה”:
– דוגמה למלון בהמבורג השואב השראה מתחום הספנות.
– אסם מהתקופה הויקטוריאנית שהוסב לבית מגורים.
– בית נופש בהרי הרוקי, המתאפיין בעיצוב מינימליסטי העושה שימוש ייחודי בחומר.
– ביתו של מארק, דיג’יי ואספן בובות, שעיצב את ביתו בצורה מאוד אישית ונועזת אשר מציגה בדיוק היבטים אלו.
– אדריכל שעוסק בעיצוב מוצר בסן פאולו. עיצב את ביתו עם הרבה יצירות אמנות, פרטים שאסף ועיצב בעצמו.
– נגר בניו יורק אשר תכנן ועיצב את הבניין כולו בעצמו.
– צילום בית עבור מגזין עם אוכל בתוכו, מתוך חשיבה של הקצנת חוסר השלמות.
– ביתה של מעצבת פורטוגלית בליסבון, עיצוב אקלקטי כאשר כל חלל בעל סגנון שונה.
– בית בנווה צדק שמדמה בתי אצולה וארמונות צרפת של המאה ה-18. עיצוב טוטאלי ומדהים.
– ביתה של המעצבת הרב תחומית מעיין אשכנזי ברעננה. עוצב בסגנון וינטג’ תעשייתי.
2 ספרים מומלצים:
design sponge at home / grace bonney
decorate / holly becker
שבוע 2 – ימי צילום ועריכת טקטסטים – ייצור חומרי גלם:
במגזין “נישה” ישנם בתים שמצטלמים, הפקות עיצוב וצילום חנויות מעוצבות. עדי תתרכז בצילום בתים והפקות. בהפקות אלו, הרבה פעמים יש מעצבים שאינם מעצבי פנים כלל. היבט זה לא קיים באף מגזין אחר בארץ. מייצרים קונספט יחד.
בשלב זה, חשוב לדעת לאן רוצים להגיע ולתכנן במדויק בהתאם לכך. כלומר, יום צילום הוא לא שרירותי בעליל. ההפקה המצולמת היא מתוכננת באופן מלא קודם לכן. למשל, צילום של לפני ואחרי שיפוץ – חייבים לתכנן זאת קודם לכן, הרי אחרת ה”לפני” לא יצולם ובטח שלא מאותה הזוית. יש צורך לדעת מה הרעיון מאחורי הצילום כדי שהצלם ידע באיזה פריטים יש להתמקד כדי שיהיה רלוונטי. הזמנת פריטים קודם להפקה, איזה פריים לצד איזה פריים. כאמור, יש צורך בתכנון אדיר.
צילום טוב יכול לעשות פלאים, וצילום רע יכול להרוס פרויקט מאוד מוצלח. השאלה מה לצלם לאחר שסיימנו היא שאלה אקוטית ולכן יש להשקיע בצילום.
טיפים בצילום:
– אם יש חלון – שיכנס לפריים!
– לא להזיז את אותו הפריט בין צילומים – זה הורס את האותנטיות! למשל, ואזה ירוקה שהמעצבת אהבה הייתה בכל התמונות של הבית (צריך כמובן להופיע רק באחת התמונות).
– מומלץ תמיד לראות את התמונה על המסך ולכן מומלץ להביא לב טופ כאשר מצלמים.
שבוע 3 – סינון חומרים ועיצוב גרפי- הרכבת המוצר:
עוד לא יודעים בדיוק איפה כל דבר נמצא, אך מתחילים לסדר את הדברים במרחב.
– מעבר על כל החומרים, החלטה על מה מוותרים, מה שומרים. בכל פרויקט יש לנו “יותר” ואז מתחילים לנפות, לערוך.
– חשוב שהכל ידבר באותה השפה, שהדברים יתחברו.
– שותפים לעשייה, קרדיטים ותיאום ציפיות. כל מי שהשתתף בכל חלק של המגזין צריך לקבל את הקרדיט שלו – זה המקום
שבודקים שבאמת כולם מקבלים זאת. מגזין עובד דרך שיתופי פעולה אשר עובדים לטווח ארוך. ללא קשרים אלו לא יהיה
מגזין. הקרדיטים ניתנים במקביל לתיאום הציפיות.
שבודקים שבאמת כולם מקבלים זאת. מגזין עובד דרך שיתופי פעולה אשר עובדים לטווח ארוך. ללא קשרים אלו לא יהיה
מגזין. הקרדיטים ניתנים במקביל לתיאום הציפיות.
– בחירת השער. השער נגזר מכתבה מרכזית, בית.
– עדי מציגה בפנינו שלושה שערים אחרונים של המגזין במסגרת המו”ל החדש.
עדי מציינת שכעורכת יש לה את טביעת האצבע שלה, הנשמה שלה, ה”אני” שלה שלא ניתן להתעלם ממנו. במידה ושני מעצבים יעצבו t,אותו נושא הוא עדין יראה שונה לחלוטין. pgnho rcu, מעצבים נתונים ללחצים מהלקוח ואינם יכולים להבחין בטביעת האצבע שלהם שם יותר.
עדי מציינת שהיום פרויקטים רבים נראים מאוד דומים, אך ההבדל הוא בפרטים הקטנים, הנגיעות הקטנות. החידושים הם חשובים מאוד. הייחוד, האחרות, השונות היא חשובה מאוד.
שבוע 4 – ליטושים ובדיקות אחרונות, סגירות והורדה לדפוס:
– יש לנו מגזין בעל שפה גרפית ברורה.
– זהו שלב הפיקוח שיש לבחון שהכל התנהל כמו שתכננו לפני הורדה לבית דפוס.
– עדי מציינת שתמיד דואגת שעוד אדם יעבור על העבודה שלה, עוד כתב, עוד עורך משנה וכו’. כמעין דעה נוספת.
– זמן זה כסף, ויש לחץ של זמן. צריך לשים דגש במקומות הכי חשובים – שמות, טעויות טיפוגרפיות,
– בלת”ם. למשך, מחכים לאייטם מסוים והוא לא מגיע זה כמובן בעייתי מאוד. לכן, תמיד צריך שתהיה חלופה מתאימה.
עדי הכניסה אותנו לעולם האישי שלה. אין אמת אחת, עורך אחר היה עובד בדרך אחרת כמובן. עם זאת, חשוב לשמור על האמות המידה שלכם, האני מאמין שלכם.
מאחורי הקלעים של עריכת מגזין לעיצוב הבית “נישה”
עדי פוגל הולנדר
ההרצאה הראשונה בסדרת ההרצאות של שנת 2014 בסטודיו 6B היתה הרצאתה של עדי פוגל הולנדר העורכת של המגזין לעיצוב הבית “נישה”.
הולנדר מציגה את הרצאתה באמצעות מעקב אחר חודש בחייה כעורכת.
עדי למדה עיצוב פנים בטכניון, ואח”כ עשתה תואר שני במנהל עסקים, אך תמיד העשייה ועולם העיצוב היו שלובים יחדיו עבורה.
ב-6 שנים האחרונות ערכה את המגזין “נישה”. כיום, timeout מוציאה אותו לאור במתכונת משודרגת.
בסרט “נשיקה צרפתית” קלוין קליין נותן למג ריאן לטעום מהיין האדום שהוא הכין והיא אומרת רק מילה אחת: “טעים”.
הוא מחליט לתת לה להריח ריחות וטעמים מזוקקים וכך היא לומדת להכיר את הטעמים השונים ואז כאשר טועמת שוב את היין – היא אומרת “וואוו!”. במידה רבה, הרצאה זו תהיה על אותו עיקרון – טעימות עבור הערכה מחודשת של דבר מה קיים. כאמור, עדי מנסה להכניס את הקהל לעבודה שלה, למונחים של עריכת מגזין עיצוב בכדי שהשפה תהיה, כמו בסרט, מיושרת ונוכל להבין אחד את השני יותר טוב.
הוא מחליט לתת לה להריח ריחות וטעמים מזוקקים וכך היא לומדת להכיר את הטעמים השונים ואז כאשר טועמת שוב את היין – היא אומרת “וואוו!”. במידה רבה, הרצאה זו תהיה על אותו עיקרון – טעימות עבור הערכה מחודשת של דבר מה קיים. כאמור, עדי מנסה להכניס את הקהל לעבודה שלה, למונחים של עריכת מגזין עיצוב בכדי שהשפה תהיה, כמו בסרט, מיושרת ונוכל להבין אחד את השני יותר טוב.
“נישה” הוא מגזין חודשי, ירחון היוצא אחת לחודש. מחזור של נישה מתחלק לחודש, 4 שבועות. בכדי ליצור קשר עם מערכת של עיתון, למשל, לא ניתן להתעכב כלל היות ויש דד ליין בו המגזין נסגר וחייב לצאת לקוראים הרבים שלו.
לצורך כך, נתמקד בארבעת השבועות של החודש. החודשים מושפעים גם מהחלקים הקבועים בשנה (חגים וכו’).
שבוע 1
- מתעדכנים, נהנים מאנחת הרווחה, יש הרבה פחות לחץ כיאה להתחלה.
- זהו השלב בו עדי מסתכלת על מגזינים רבים של עיצוב. זהו הזמן להתעדכן, ללמוד דברים חדשים, לראות מה קורה בעולם, משוטטת באתרים ובלוגים של עיצוב.
- השבוע הראשון הוא גם הזמן שיש עבור חיפוש פרויקטים, ואם מישהו שולח פרויקטים – זהו הזמן ליצור קשר עם המערכת.
שליחת חומרים למגזין:
- כאשר יוצרים קשר, יש לשלוח את החומר באופן מוסדר היות ואין אפשרות לעבור על כל החומר כמובן (צירוף תמונות חובה! כותרת מושכת את העין!).
- ראשוניות – הרצון הוא לתת חוויה לקוראים שלא חוו במקום אחר. למשל, לא לשלוח במקביל למגזין את העיצוב שלך ובאותה נשימה לעוד אתרים – יש מקום לא לבלעדיות אלא לראשוניות. יש לשלוח 5 תמונות, של החדרים העיקריים, צילום חלל רחב ומרכזי.
דוגמה לעיצובים שעדי התחברה אליהם והציגה במגזין “נישה”:
– דוגמה למלון בהמבורג השואב השראה מתחום הספנות.
– אסם מהתקופה הויקטוריאנית שהוסב לבית מגורים.
– בית נופש בהרי הרוקי, המתאפיין בעיצוב מינימליסטי העושה שימוש ייחודי בחומר.
– ביתו של מארק, דיג’יי ואספן בובות, שעיצב את ביתו בצורה מאוד אישית ונועזת אשר מציגה בדיוק היבטים אלו.
– אדריכל שעוסק בעיצוב מוצר בסן פאולו. עיצב את ביתו עם הרבה יצירות אמנות, פרטים שאסף ועיצב בעצמו.
– נגר בניו יורק אשר תכנן ועיצב את הבניין כולו בעצמו.
– צילום בית עבור מגזין עם אוכל בתוכו, מתוך חשיבה של הקצנת חוסר השלמות.
– ביתה של מעצבת פורטוגלית בליסבון, עיצוב אקלקטי כאשר כל חלל בעל סגנון שונה.
– בית בנווה צדק שמדמה בתי אצולה וארמונות צרפת של המאה ה-18. עיצוב טוטאלי ומדהים.
– ביתה של המעצבת הרב תחומית מעיין אשכנזי ברעננה. עוצב בסגנון וינטג’ תעשייתי.
2 ספרים מומלצים:
design sponge at home / grace bonney
decorate / holly becker
שבוע 2 – ימי צילום ועריכת טקטסטים – ייצור חומרי גלם:
במגזין “נישה” ישנם בתים שמצטלמים, הפקות עיצוב וצילום חנויות מעוצבות. עדי תתרכז בצילום בתים והפקות. בהפקות אלו, הרבה פעמים יש מעצבים שאינם מעצבי פנים כלל. היבט זה לא קיים באף מגזין אחר בארץ. מייצרים קונספט יחד.
בשלב זה, חשוב לדעת לאן רוצים להגיע ולתכנן במדויק בהתאם לכך. כלומר, יום צילום הוא לא שרירותי בעליל. ההפקה המצולמת היא מתוכננת באופן מלא קודם לכן. למשל, צילום של לפני ואחרי שיפוץ – חייבים לתכנן זאת קודם לכן, הרי אחרת ה”לפני” לא יצולם ובטח שלא מאותה הזוית. יש צורך לדעת מה הרעיון מאחורי הצילום כדי שהצלם ידע באיזה פריטים יש להתמקד כדי שיהיה רלוונטי. הזמנת פריטים קודם להפקה, איזה פריים לצד איזה פריים. כאמור, יש צורך בתכנון אדיר.
צילום טוב יכול לעשות פלאים, וצילום רע יכול להרוס פרויקט מאוד מוצלח. השאלה מה לצלם לאחר שסיימנו היא שאלה אקוטית ולכן יש להשקיע בצילום.
טיפים בצילום:
– אם יש חלון – שיכנס לפריים!
– לא להזיז את אותו הפריט בין צילומים – זה הורס את האותנטיות! למשל, ואזה ירוקה שהמעצבת אהבה הייתה בכל התמונות של הבית (צריך כמובן להופיע רק באחת התמונות).
– מומלץ תמיד לראות את התמונה על המסך ולכן מומלץ להביא לב טופ כאשר מצלמים.
שבוע 3 – סינון חומרים ועיצוב גרפי- הרכבת המוצר:
עוד לא יודעים בדיוק איפה כל דבר נמצא, אך מתחילים לסדר את הדברים במרחב.
– מעבר על כל החומרים, החלטה על מה מוותרים, מה שומרים. בכל פרויקט יש לנו “יותר” ואז מתחילים לנפות, לערוך.
– חשוב שהכל ידבר באותה השפה, שהדברים יתחברו.
– שותפים לעשייה, קרדיטים ותיאום ציפיות. כל מי שהשתתף בכל חלק של המגזין צריך לקבל את הקרדיט שלו – זה המקום
שבודקים שבאמת כולם מקבלים זאת. מגזין עובד דרך שיתופי פעולה אשר עובדים לטווח ארוך. ללא קשרים אלו לא יהיה
מגזין. הקרדיטים ניתנים במקביל לתיאום הציפיות.
שבודקים שבאמת כולם מקבלים זאת. מגזין עובד דרך שיתופי פעולה אשר עובדים לטווח ארוך. ללא קשרים אלו לא יהיה
מגזין. הקרדיטים ניתנים במקביל לתיאום הציפיות.
– בחירת השער. השער נגזר מכתבה מרכזית, בית.
– עדי מציגה בפנינו שלושה שערים אחרונים של המגזין במסגרת המו”ל החדש.
עדי מציינת שכעורכת יש לה את טביעת האצבע שלה, הנשמה שלה, ה”אני” שלה שלא ניתן להתעלם ממנו. במידה ושני מעצבים יעצבו t,אותו נושא הוא עדין יראה שונה לחלוטין. pgnho rcu, מעצבים נתונים ללחצים מהלקוח ואינם יכולים להבחין בטביעת האצבע שלהם שם יותר.
עדי מציינת שהיום פרויקטים רבים נראים מאוד דומים, אך ההבדל הוא בפרטים הקטנים, הנגיעות הקטנות. החידושים הם חשובים מאוד. הייחוד, האחרות, השונות היא חשובה מאוד.
שבוע 4 – ליטושים ובדיקות אחרונות, סגירות והורדה לדפוס:
– יש לנו מגזין בעל שפה גרפית ברורה.
– זהו שלב הפיקוח שיש לבחון שהכל התנהל כמו שתכננו לפני הורדה לבית דפוס.
– עדי מציינת שתמיד דואגת שעוד אדם יעבור על העבודה שלה, עוד כתב, עוד עורך משנה וכו’. כמעין דעה נוספת.
– זמן זה כסף, ויש לחץ של זמן. צריך לשים דגש במקומות הכי חשובים – שמות, טעויות טיפוגרפיות,
– בלת”ם. למשך, מחכים לאייטם מסוים והוא לא מגיע זה כמובן בעייתי מאוד. לכן, תמיד צריך שתהיה חלופה מתאימה.
עדי הכניסה אותנו לעולם האישי שלה. אין אמת אחת, עורך אחר היה עובד בדרך אחרת כמובן. עם זאת, חשוב לשמור על האמות המידה שלכם, האני מאמין שלכם.