מאת: רותם ריטוב, אדריכלית ומורה לעיצוב בסטודיו 6B
אני רוצה לקחת אתכם למסע הצוללת הצהובה על מנת לתת המחשה והסבר על המושג פוסטמודרניזם.
מהו הפוסטמודרניזם?
פוסט – Post – אחרי. מודרני – Modern – הלך רוח פילוסופי ותפיסות עולם שהתפתחו בעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
פוסטמודרני – הלך רוח פילוסופי ותפיסות עולם שהתפתחו אחרי התקופה המודרניסטית באמצע המאה ה-20.
הפוסטמודרניזם צמח מתוך, התנגד ודחה מגמות מהתנועה המודרניסטית כגון יוניברסליות, אוטופיה, פשטות וניקיון צורני.
בין מאפייני הפוסטמודרניסם הם החיבורים בין תרבות גבוהה ואמנות נמוכה, שימוש בחומרים תעשייתיים ובאימג’ים מהתרבות הפופולארית (פופ-ארט).
הפלגת הצוללת הצהובה יוצאת מליברפול ב1968, כאשר 4 החיפושיות, הביטלס, נקראים לבוא ולהושיע את ממלכת Pepper Land.
Pepper Land, היא ממלכה תת-ימית, עליזה, צבעונית, שוכרת שלום ומוזיקה, המנוהלת ע”י Pepper Lonely Hearts Club Bend.
ביום בהיר וללא התראה, פפרלנד נכבשת בפתאומיות ע”י שונאי המוזיקה אשר נקראים הBlue Meanies. הBlue Meanies – דמויות כחולות, שונאות מוזיקה – אוסרים את Pepper Lonely Hearts Club Bend בבועה חסינת מוזיקה, הופכים את אנשי פפרלנד לפסלים והופכים את הממלכה הצבעונית לאפורה.
לאחר מסע ארוך, אשר במהלכו מצטרפת דמות נוספת להושעת פפרלנד – ג’רמי ה-Nowhere Man, החבורה מגיעה לפפרלנד ומחזירה את המוזיקה, האהבה והצבע לממלכה התת-ימית העליזה.
הצוללת מעמיקה בצלילתה:
סרט האנימציה, מלווה בשירים וברעיונות החברתיים של הביטלס, יצא לאור בפרק זמן חשוב וסוער בתולדות האמנות ובתולדות התרבות המערבית. תקופה מפוכחת, תקופה בה האמון במשטר הולך ופוחת, תקופה בה אין מאמינים יותר באוטופיה ובחברה טובה יותר. תקופה בה הכול מקובל ובר תוקף:
1968 – שנה לאחר מלחמת וייטנאם (1967), 2 עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה (1945), ברקע מסך הברזל ואיום הגרעין הקומוניסטי, קפיטליזם מול קומוניזם, גלובליזם, תקופת הולדת ילדי הפרחים sixty flower revolution, קומונות וסמים.
באמנות ובהגות: הפופ-ארט, תגובות אמנותיות על תוצרי ה-Industrial Revolution, פסיכודליה ואמנויות המזרח (בעיקר הודו) משפיעות על המוזיקה, האופנה והמחשבה המערבית, Zen, Rock & Roll, Rolling Stones, Pink Floyd…
בקיצור – שמח, תזזיתי ודינאמי.
ובצוללת:
“הכחולים”, הBlue Meanies, הם עם בעל שלטון יחידני, טוטליטארי, טרוריסטי, אלים ומטורף.
משמעות הביטוי Blue Meanies, הוא ביטוי סלנג בריטי עבור כל לובשי המדים באשר הם, המייצגים את השלטון הדמוקרטי.
הBlue Meanies מייצגים בו זמנית את הקפיטליזם, הקומוניזם, המשטרה וכוח השלטון ומיוצגים בסרט באנימציה הומוריסטית. אחת הדמויות החריפות המשויכות לכחולים היא חיית המחמד של המנהיג, דמות בצורת יד בצבעי דגל ארה”ב. דרך דמות ה”יד” אנו מבינים כי השלטון הוא הרע! ללא שיוך קונקרטי באיזה שלטון מדובר: האמריקאי ה”נאור” או הקומוניסטי שנתפס באותה התקופה לשלטון אפל ורע.
גם דמות המנהיג שנויה במחלוקת ולעיתים לא ברור אם היא דמות נשית או גברית.
לאומתם ה”ביטלס”, חבורת אמנים, פועלים בקבוצה, כקומונה, הם חופשיים במחשבה בהתנהגות ובלבוש, פתוחים ובלתי אלימים. מאמינים במוזיקה, שלום ואהבה. דמויות הביטלס מופיעות בסרט באנימציה קריקטוריסטית של חברי הלהקה.
חברם הטוב של הביטלס הוא ג’רמי ה-Nowhere Man, אותו הם מוצאים ב”ים הכלום” The Sea of Nothing ומצרפים אותו אל המסע. ג’רמי הוא דמות פרוותית קירחת, בעלת יכולות שכליות גאוניות. מדי פעם צומחות לו זוג אוזני ארנב וזנב פונפון ולרוב הוא מלהגנונסנס, לחלוטין בהקבלה לארנב מעליזה בארץ הפלאות והופך אותו לדמות שנויה במחלוקת ורבת פרצופים.
בין שני הכוחות ה”לוחמים”, ישנם אנשי “Pepper Land”. אנשים שקטים, שלווים, אוהבי שלום, ומכורים למוזיקה, אנשים תמימים וטהורים, המתוארים בסרט בקווים גראפיים ארט-נובואיים (זרם רומנטי בתחילת המאה ה-20).
הסרט מרובה טכניקות: צילום, ציור, איירברש, קולנוע, קולאז’, איור, גרפיקה ובכך מתקשר לרוח התקופה: הPop Art הפסיכדלי.
הסרט גדוש בסמלים אמנותיים, פוליטיים, היסטוריים ומיתולוגיים. ישנם אינספור “ציטוטים” ממגוון התחומים, השתולים בעלילה, בטקסט ובאנימציה. השימוש בציטוטים, הוא שימוש פוסט-מודרניסטי מקובל וידוע. שימוש נכון בציטוט יכול להעשיר ולהעמיק את המסרים, הקונספט והביקורת של האמן.
להלן סקירה חלקית של הציטוטים המופיעים בסרט ופרשנותם:
מהאמנות
- רנה מגריט – בראש ובראשונה, מופיע כל הזמן – התפוחים, הכובעים, האנשים המעופפים, ההיפריאליזם… – המציאות אינה כפי שהיא נראית, אשליות ועיוותים של זמן ומרחב.
- סלבדור דאלי – “טלפון הלובסטר” והשעון הנוזל – ציטוט סוריאליסטי המחזק את העיוות שבתפיסת המציאות.
- פיקאסו – הקשרים ל“גרניקה” ניתן למצוא בכל תיאורי ההרס של פפרלנד ההופכת לעולם שחור/לבן כתוצאה מהתקפות הכחולים; הפצצות המשוננות (העין המשוננת עם הפצצה ב”גרניקה”); הדמויות הנפגעות בהפצצות מזכירות את הסוס המצויר “בגרניקה”, הן בהבעת הפנים והן במתיחת הצוואר – פיקאסו צייר את ה”גרניקה” כתגובה להתקפת הגרמנים והאיטלקים על העיר גרניקה ב1937. ה”גרניקה” הפכה עם השנים לסמל של התקפת החלשים והתמימים ע”י החזק, סמל למחאה נגד מלחמות; כל הדמויות הרצות בסרט מזכירות את ה”נשים הרצות של פיקאסו” – עיוות הגוף, תפיסת הגוף והאסתטיקה שלא בדרך הקלאסית המושלמת.
- קאזימיר מלביץ’ – ב”ים השקט” ישנן חקירות גיאומטריות בסגנון מלביץ’ – שוב ציטוט המעמיק את תפיסת המציאות המעוותת, הדינאמית והמטאפיזית.
- טרנר – ליברפול מתוארת בסרט בסגנון ציורי לונדון בערפל של טרנר. טרנר נחשב למהפכן בתקופתו (1775-1851), השפיעה על הזרם האימפרסיוניסטי – הציטוט בטרנר בסרט מדגיש את ההבדל בין העולם התת-ימי לעולם על פני האדמה, כמו כן מחזק את הקריאה החברתית להביעה ביקורת ולבטא את המציאות מתוך ראיה אישית.
- לואיס קרול – “עליזה בארץ הפלאות” – ג’רמי הופך מעת לעת לארנב עם פונפון ואוזני שפן ומדבר נונסנס על אף היותו חכם;ב”ים החורים” האדמה משובצת ולגמרי יש עיוות של תפיסת הזמן והמרחב כאשר הביטלס וג’רמי מסתובבים בו – שוב ציטוט של עולם דינאמי ובלתי יציב כאשר תפיסת הזמן, המרחב ואף ההגדרה העצמית נתונים לשינוי בכל רגע.
- ארטנובו – טפט בסגנון ארטנובו בפנים הצוללת; סגנון הלבוש של תושבי Pepper Land ועיצוב דמויותיהם ועולמם הוא בסגנון הארט נובו – חולם, מתוק, נאיבי, עדין, לא פוליטי…
- סוריאליזם – קטעים רבים מהסרט מצוירים בסגנון סוריאליסטי – מציאות מעוותת.
- פופ-ארט – בחדרים במשכן הביטלס, מסודרים אוספים של סמלים פופארטיים: קומיקס, ספיידר מן, מרילין מונרו, נקניקיות, בקבוקי שתייה ועוד…; שימוש בחפצים ומנהגים יום יומיים: תא טלפון, הברשת חתול, כדורגל ועוד… – תרבות הצריכה, ביקורת על הגלובליזם והקפיטליזם. כיצד התקשורת מעצבת את חיינו ואנו הופכים לקהל צורך ובלתי חושב.
מהמיתולוגיה
- הפולחן של דיוניסוס אל התיאטרון – כשהביטלס מנצחים את הכחולים, הם עולים לבמה לשיר ומורידים את המסכה של דיוניסוס – דיוניסוס הוא סמל התיאטרון והמוזיקה.
- מדוזה – מדוזה היא אלה איומה שהופכת כל יצור חי לפסל, במבט בעיניה בלבד. הכחולים הופכים את אנשי פפרלנד לפסלים.
מההיסטוריה
- השפם של היטלר במנהיג הכחולים – סמל למנהיג טוטליטארי, אכזר ואלים.
- כשהכחולים מבינים שהם מפסידים הם חושבים לברוח לארגנטינה – הקבלה לנאצים בסוף מלחמת העולם השנייה.
- פרחים יוצאים מקנה הרובה – Make love not War – השראה ישירה מתקופת ילדי הפרחים אשר הייתה ברקע עשיית הסרט.
- התזמורת ממשיכה לנגן – באחד מתיאורי ההתקפות של הכחולים, ישנה תזמורת שממשיכה לנגן – בדומה לתזמורת של הטיטניק שהמשיכה לנגן בזמן שהספינה שקעה או לחילופין התזמורות שליוו את ההולכים לתאי הגזים. ציטוט של אבסורד המתרחש במציאות.
מהדת ומהפילוסופיה
- אבסורד – דג עם ידיים, חלומות, החור מ”ים החורים” בכיס של רינגו – האבסורד היא פילוסופיה הטוענת כי החיפוש האנושי אחר משמעות נכשל וכך נוצר אבסורד בלחפש משמעות. הפוסט מודרניזם קורא תיגר על תפיסת המציאות ומאפשר לפרשנויות ותפיסות שונות להתקיים יחדיו בו בזמן שהן נתפסות כחסרות משמעות כי אין משמעות.
- “The sea of holes, the holy sea” – משפט מתוך הסרט, משחק מילים בסגנון האבסורד המבקר את הדת והאמונה ושואל שאלות חדשות לגבי משמעות הדת במציאות.
מהי הצוללת הצהובה? האם היא המשכן האישי של כל אחד ואחד מאיתנו, היוצא למסע בנבחי המציאות?
ומהי המציאות?
כשאנו מבינים שהמציאות אינה מושלמת ואינה ניתנת להשלמה, החיפוש אחר היצירה המושלמת נפסק. וכך נולד הפוסטמודרניזם.
אני ממליצה בחום לראות את הסרט ה”צוללת הצהובה”.
למרות שעלה לאקרנים לפני 40 שנים, מדהים לגלות עד כמה הוא רלוונטי גם היום