ביום שישי ה-6/12/13, נפטרה המעצבת דניאלה להבי לאחר מאבק במחלת הסרטן. דניאלה הייתה מעצבת אביזרים מהחשובות והמשפיעות בארץ, וההצלחה של החברה שהקימה וגידלה היא יוצאת דופן בנוף המקומי.

ל-2 מרצים מהמכינה היתה הזכות לעבוד עימה בפרקי זמן שונים.

הנה מה שהם מספרים על חוויית ההיכרות והעבודה עימה:

טל ברימר את דניאלה הכרתי במסגרת עבודתי כמעצבת החלונות והארט של החברה שהקימה. בשנים האחרונות עבדתי לצידה במגוון פרוייקטים: עיצוב אירועי השקה, דוכנים בתערוכות, ארט לצילומי קטלוגים, חלונות ראווה ועיצוב הקיר המתחלף בחנות בשדרות רוטשילד.

דניאלה התגלתה לי כאישה חמה ונעימה והרעד הקל שהיה לי בברכיים כשנפגשנו בפעם הראשונה, הפך מהר מאוד לתחושת נינוחות ופתיחות. תמיד התעניינה בי, ביקשה לדעת איך אני מרגישה בעבודה, החמיאה והתייעצה בי ובשאר המעצבים הצעירים בסטודיו לגבי כל החלטה עיצובית.

בוקר אחד, מיד כשהגיעה לסטודיו, היא קראה לי והראתה בהתרגשות סקיצה ראשונית לתיק שהכינה מעור. היא סיפרה שהיה לה רעיון והיא נשארה ערה כל הלילה כדי לבדוק אותו, וביקשה לשמוע את דעתי. לרגע, היא נראתה לי כמו סטודנטית לעיצוב שיושבת כל הלילה מקפלת עורות, חותכת, מדביקה ותופרת. הסקיצה הייתה נפלאה ומעניינת בעיני, ואני זוכרת שמאוד שמחתי לגלות שמעצבת מצליחה כמו דניאלה, שכבר עומדת בראש חברה גדולה, שומרת על התשוקה שלה לעיצוב, על הסקרנות ועל הנגיעה בחומר.

עודד ארמה על דניאלה שמעתי לראשונה מאמי, שהיתה מהלקוחות הראשונות שלה.

במהלך לימודי העיצוב שלי, תחילה בארץ ומאוחר יותר בלונדון היתה דניאלה עבורי מקור השראה. הדרך בה בנתה מותג אופנה המתמחה במוצרי עור היווה עבורי השראה לדרך שאני עושה בבניית המותג שלי.

לפני כשנה וחצי פגשתי אותה לראשונה במסגרת צילומי תכנית לערוץ האופנה.  במהלך התכנית שוחחנו על תהליכי עבודה והשראה, חלומות ושאיפות….על החיים. הרגשתי זכות גדולה לשבת מולה ולדבר בפתיחות. כזאת היתה – נעימה, אמיתית , מלאת תשוקה לעשייה ויצירה. כך גם אזכור אותה.

היתרון הגדול של אדם יוצר היא מורשת שהוא משאיר מאחוריו בעת לכתו, ודניאלה משאירה מותג בצמיחה עם חותמת אישית.

יהי זכרה ברוך